תזכיר חוק איסור הלבנת הון (החלת חובות על נותני שירות עסקי) אושר בוועדת שרים לחקיקה. ביום 20.11.2011 אישרה וועדת שרים לענייני חקיקה את תזכיר חוק איסור הלבנת הון (החלת חובות על נותני שירות עסקי). בהצעת חוק זו מוצע לתקן את חוק איסור הלבנת הון, ולהטיל חובות זיהוי, אימות, שמירת מסמכים ודיווח על עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, מתווכי מקרקעין וכן מי שעיסוקו במתן שירותי נאמנות, וזאת בהתייחס לפעולות מסוימות בעלות אופי פיננסי (להלן: "נותני שירות עסקי"). כן מוצע לקבוע חובת רישום על נותני שירות עסקי שרישומם אינו מוסדר בחוק אחר, להסדיר את הפיקוח על מילוי החובות, ולקבוע איסור על נותני שירות עסקי לקבל סכום במזומן שהוא מעל 50,000 ₪. התיקון המוצע נועד לקדם את המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.
בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים כאמור בפעילות הלבנת הון. עקב התגברות המאבק הבינלאומי בהלבנת הון, עבריינים פונים לשיטות מתוחכמות יותר להלבנת כספים, ולשם כך, בין השאר, הם נעזרים באנשי מקצוע, הנותנים שירות מקצועי כאמור.
בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, התגלו מקרים רבים בהם נעשה שימוש במגזרים אלה על ידי מלביני הון, אשר מנצלים לרעה את המאפיינים והמומחיות של בעלי מקצוע אלה. ניתן למצוא ניצול לרעה של הסודיות והחיסיון המקצועי של עורכי הדין, ניצול חשבון הנאמנות של עורך הדין או רואה החשבון להסתרת רכוש אסור, ניצול יכולתם של עורכי דין או רואי חשבון להקים ישויות משפטיות מורכבות לרבות הסדרי נאמנות במטרה לטשטש את הבעלים והמקור של הרכוש, וכן השגת מראית עין של מכובדות.
גם בהקשר של מתווכי נדל"ן ישנו חשש מניצול שוק הנדל"ן לשם הלבנת כספים באמצעות רכישת מקרקעין והשקעת כספים בקרנות נדל"ן. ובהקשר של נאמנים, אשר קשורים בייסוד וברישום של מרבית הישויות המשפטיות וההסדרים המשפטיים, יש מקרים של ניצול שירותיהם לצורך הלבנת כספים ושל העברת כספים לחברות פיננסיות או ארגוני צדקה שאינם מודעים למקור הפלילי של הכספים המועברים אליהם.
החשש מניצול לרעה של נותני שירותים אלה לצורך הלבנת הון, הביא את הארגונים הבינלאומיים, ובראשם ה-FATF, להמליץ למדינות להטיל על מגזרים אלה חובות זיהוי, רישום ודיווח ברוח המוצע בהצעת חוק זו, על מנת להכביד או למנוע שימוש לרעה בשירותיהם לצורך הלבנת הון.
קביעת חובות על נותני שירות עסקי מיועדת למנוע אפשרות לעשות שימוש בשירות כאמור לשם הלבנת הון, או לפחות להכביד על אפשרות זו. חובות כאמור נקבעו בכל מדינות האיחוד האירופי, וכן במספר מדינות נוספות, לרבות יפן, רוסיה, אוסטרליה, שווייץ, דרום אפריקה וניו זילנד (האמור לעיל הובא מתוך תזכיר החוק אשר הובא לדיון כהצעת חוק מטעם הממשלה).
הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 10), התשע"ב- 2011, אושרה בקריאה ראשונה בכנסת במסגרת הפעלתו של חוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000, התברר כי קיימים בו נושאים הדורשים הרחבה, תיקון והבהרה. התיקון המהותי לחוק איסור הלבנת הון נעשה במסגרת הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 7), התשס"ז 2007.
הצעת החוק הנוכחית נועדה לייעל את יישומו של חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור לדרישות הבינלאומיות, בעיקר נוכח ההערות שנתקבלו בביקורת שנערכה לישראל בשנת 2008 על ידי ארגון MONEYVAL.
הצעת החוק כוללת תיקונים בכמה נושאים, אולם ברשימה זו נתמקד בשינוי המוצע להגדרת המונח "כספים" המופיעה בחוק.
בין התיקונים המוצעים, מוצע להרחיב את המונח "כספים". כיום סעיף 9(א) לחוק מגדיר "כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים. התיקון מציע להרחיב הגדרה זו ולכלול בה אמצעים נוספים להעברת כספים כגון: מניות למוכ"ז, כרטיסים המשולמים מראש ((prepaid, המחאות מוסבות ואמצעים סחירים אחרים שדינם יהיה כדין מזומן.
הצורך בתיקון נובע מן הקושי באיתור מקור הכספים בפעילות של הלבנת הון. אחת הדרכים הנפוצות והקלות לביצוע הלבנת הון היא הניתוק או הטשטוש של הקשר הקיים בין ההון לבין בעליו. פעולה זו מתבצעת על ידי פעילות של העברת הכספים בין מדינות. ההגדרה המצומצמת הקיימת כיום בחוק אינה מונעת פעילות זו.
בנוסף להרחבת המונח "כספים" בחוק, מוצע להטיל חובת דיווח גם על הכנסה של אמצעי תשלום אלו לישראל והוצאתם ממנה. מטרתו של שינוי חקיקה זה הינו להקשות את המעבר של אותם אמצעי תשלום דרך מעברי הגבול ולמנוע בדרך זו מעברם של אמצעי תשלום סחירים בין מדינות, ללא מתן הצהרה לגביהם.
יש לציין כי השינוי המוצע בחוק, לגבי חובת הדיווח על הכנסה והוצאתה של כספים ואמצעי תשלום סחירים, אינו ייחודי למדינת ישראל. הוראות דומות קיימות בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ובמדינות האיחוד האירופאי.
הצעת החוק נדונה בכנסת ביום 19.12.2011 ואושרה על ידי מליאת הכנסת בקריאה ראשונה ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.