בתאריך ה- 30.6.2014 עודכן ותוקן צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד – 2014. הצו מכניס שינויים רבים אך הפעם נבחר להתמקד באחד בלבד: שאלת האובייקטיביות של חובת הדיווח, סעיפים 6(א) ו-6(ב) לצו הישן.
פסיקת בית המשפט בעבר לא הייתה עקבית בשאלה האם חובת הדיווח הינה חובה אובייקטיבית או שמא חובה סובייקטיבית. במקרים שונים בית המשפט פסק בדרכים שונות. כך למשל ניתן להשוות בין פרשת פ.א.י שילת יזמות בע"מ בה נקבע שסעיף 6(א) הינו סעיף אובייקטיבי בעוד סעיף 6(ב) הוא סעיף סובייקטיבי לבין פרשת ספישל אינטרסט שם יוצק בית המשפט עקרונות אובייקטיביים לתוך סעיף 6(ב) לצו.
המשמעות לנותן שירותי המטבע היא עצומה, האם נותן שירותי המטבע חייב לדווח על כל פעולה בהתאם לנתונים טכניים בלבד או שמא הוא יכול להפעיל שיקול דעת על בסיס ניסיונו, הכרות עם לקוחותיו והכרות עם העסק. הצו החדש כאמור מתקן את נוסח הסעיף וכעת סעיף 8(ב) לצו החדש מגלה לטעמנו את כוונת המחוקק הרואה בסעיף כבעל דרישה סובייקטיבית. כעת נותן שירותי המטבע יצטרך לדווח לרשויות על פעולות שנחזות בעיניו כפעולות בלתי רגילות. משמעות הדבר היא שמידת החשד בפעולה תהייה בהתאם לעיניו של נותן שירותי המטבע ולא בעיניו האובייקטיביות של "האדם הסביר"