ביום 21 ביולי 2014 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מספר 13), התשע"ד-2014. מטרת התיקון היא לתקן את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), באופן שיאפשר לרשם נותני שירותי מטבע ולמפקח מטעמו להעביר לגורמי האכיפה והחקירה מסמכים שהגיעו לידיהם במסגרת תפקידם, אם הם סבורים כי הדבר נדרש לצורך הליך פלילי.
במצב כיום, לרשם נותני שירותי מטבע אסור להעביר מידע לרשויות האכיפה, וזאת מפאת הוראת הסודיות בסעיף 31א לחוק הקובעת את איסור על אדם שהגיע אליו מידע מכוח מילוי תפקידו לפי החוק לגלות מידע זה או לעשות בו שימוש, אלא לפי הוראות החוק או לפי צו בית משפט. המצב אצל הגופים הפיננסיים שונה במקצת: הממונים על גופים פיננסיים אחרים הנתונים למשטר איסור הלבנת הון, מעבירים מידע שהתקבל אצלם מכוח סמכותם הקבועה בחוקים ייעודיים אחרים ובהפעילם סמכויות פיקוח מכוח דינים אלו. לעומת זאת, רשם נותני שירותי מטבע שואב את סמכותו אך ורק מכוח חוק איסור הלבנת הון ולכן אין כיום בסמכותו להעביר מידע לרשויות החקירה או האכיפה.
המצב הקיים יצר פערים במובן הרגולטורי ולאור זאת מטרת הצעת החוק היא להשוות את מעמדו של רשם נותני שירותי מטבע לשאר מקביליו הרגולטורים ולאפשר לו ולמפקחים מטעמו לגלות מידע שהגיע אליהם מכוח תפקידם לפי חוק איסור הלבנת הון לרשויות האכיפה. הצורך הזה התחדד נוכח מידע המלמד על שימוש הולך וגובר בנותני שירותי מטבע למטרות ביצוע עבירות הלבנת הון והעלמות מס.
על הצעת החוק אמר סגן שר האוצר מיקי לוי:
"כיום מנועים הרשמים להעביר לרשויות האכיפה מידע שגילו, לצורך ברור העבירה. במקרים רבים עברות העלמת מס מבוצעים תוך שימוש בשרותיהם של נותני שירותי מטבע. זה מצב לא סביר שבו עובד ציבור שמגלה אגב עבודתו, אינו רשאי להעביר את המידע לצורך טיפול בעניין."
הצעת החוק תעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
מעניין לדעת! אם הצעת חוק עברה בקריאה ראשונה, אך שאר הליכי החקיקה לא הסתיימו בכנסת מסוימת, ניתן להגיש בכנסת הבאה הצעה להחיל על ההצעה דין רציפות, שעם קבלתה ניתן יהיה להמשיך בדיון מבלי להניח מחדש את הצעת החוק לקריאה ראשונה. את ההצעה להחיל דין רציפות רשאית ליזום הממשלה או, אם מדובר בהצעת חוק פרטית – הוועדה שדנה בה בכנסת הקודמת. על כן נראה שפיזור הכנסת לא ימנע את תיקון החוק אלא רק יעכב אותו.