פרשת "אדון האשליות" שנחשפה לאחרונה מציגה תמונה קודרת על שוק ההון הישראלי. הפרשה שהחלה בחשדות לעברות של ארגוני הימורים באינטרנט קיבלה תפנית מפתיעה כאשר במהלכה נחשפה תופעה של הלבנת הון באמצעות חברות הנסחרות בבורסה.
מרכז הפרשה הוא איש עסקים מקומי העוסק במסחר במטבעות (פורקס) שהסב לעצמו תשומת לב רבה לאחר שנודע כי הצליח לגרוף סכומי כסף אדירים באמצעות השקעה של עשרות אלפי דולרים בלבד במסחר במטבעות.
מרכז הפרשה הוא איש עסקים מקומי העוסק במסחר במטבעות (פורקס)
המשטרה טוענת כי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (משרד המשפטים) הצליחה לעלות על דפוס פעולה חדש.
דפוס הפעולה הינו שכספים 'מלוכלכים' מתערבבים עם כספי ציבור 'נקיים' וחוזרים אל העבריינים ככסף כשר.
כלומר כספים שמגיעים מעולם הפשע מולבנים בעזרת חברות ציבוריות וניירות ערך.
ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שהיא גוף מודיעיני שמעביר את ממצאיו לרשויות החקירה, עוד לא מצליחים לאמוד את היקף התופעה אבל לדעתם מדובר בדפוס משמעותי שיש בכוחו לערער את אמון הציבור בשוקי ההון בישראל.
הבורסה מתאפיינת בהיקף מסחר עצומים ובמהירות גבוהה מה שמשמש מלביני הון כקרקע פורייה לפעילותם.
דרך הפעולה לרוב זהה: מטרת העבריין להשיג אסמכתה שהכסף שברשותו חוקי ולכן הוא מעביר את כספי העבירה לחברה בורסאית לגיטימית.
לאחר מכן העבריין מושך את הכספים בצורה שמאפשרת לו לזהות את הכסף ככזה שנצבר בפעולה עסקית כשרה.
דרך הפעולה כמעט תמיד זהה: השקעה בחברה או נייר ערך מצד אחד ומשיכת כסף נקי מהצד השני
בעניין זה יצויין כי לצד פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון קיימת הרשות לניירות-ערך שתחום המסחר בניירות ערך מצוי גם בתחומה.
אולם החוק מגביל את הרשות לניירות ערך ואוסר עליה להתערב בחקירות שעוסקות בהלבנת הון בלבד.
החוק מתיר לרשות לניירות ערך לעסוק בהלבנת הון רק כשאלו נלוות לעבירות בניירות-ערך.
פעולת הוועדה דומה מאוד לפעולת הוועדה להטלת עיצום כספי על נש"מ
מנגד חשוב לזכור כי לרשות לניירות ערך יש סמכות מנהלית ובאמצעות וועדה היא רשאית להטיל עיצום כספי.
הוועדה דומה באופייה לוועדה להטלת עיצום כספי על נותני שירותי מטבע, והיא רשאית להטיל עיצום כספי עד סכום של 2 מיליון ש"ח.
העילות להטלת העיצום הכספי גם הן דומות לעילות המעסיקות נותני שירותי מטבע: זיהוי לקוחות, שמירת מידע, דיווח רגיל ובלתי רגיל.