חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000

(נכון ליום ה-13.3.15)

פרק א': פרשנות

1. בחוק זה-

"אבן חן" – אבן המנויה בתוספת ראשונה א';
"אבנים יקרות" – אבן חן או יהלום, בין אם הם משובצים בתכשירים או בחפצים אחרים ובין אם לאו, אלא אם כן הם משובצים או מיועדים להיות משובצים בכלי עבודה;
  – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;
"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;
"חבר בורסה" – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;
"חוק איסור מימון טרור" – חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;
"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, תשל"ז-1977;
"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;
"יהלום" – גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שיוצר בידי אדם;
 "כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים;
"חלפן כספים" – (נמחקה);
 "נותן שירותי מטבע" – מי שחלה עליו חובת רישום כאמור בסעיף 11ג;
"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (8);
"מנהל תיקים" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה- 1995;
"סוחר באבנים יקרות" – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי סעיף 8א, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה לכספים בסכום כולל השווה ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;
"עסקה באבנים יקרות" – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה בכספים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי;
"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;

"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973;
"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;
"פקיד מכס" – מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, הסמיכו לענין חוק זה;
"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל.

פרק ב': עבירות

2. (א) בפרק זה, "עבירה" – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב) לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת    ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.
(ג) התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפא, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו- (20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).

3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו –  העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

4. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

5. לענין סעיפים 3 ו- 4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:
(1) דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;
(2) דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א – אם הוראות הסעיפים חלות עליו.
(ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).

פרק ג': הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים

סימן א': חובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים

7. (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג עניינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –
(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו –
(א) "נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;
(ב) "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);
(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.
(ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה.
(ד) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28.
(ה) הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם –
(1)נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי;
(2)השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית.

7א. מי שחלות עליו חובות לפי סעיף 7 ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין, בהתאם לצו לפי אותו סעיף, וכן יפקח על מילוי החובות.

8. (א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיפים 7 ו-7א ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי אותו סעיף תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור.
(ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיפים 7 ו-7א.

סימן ב': חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות

8א. (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה לכספים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –
(1) לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול את מי שעמו עומד הסוחר באבנים יקרות להתקשר בעסקה באבנים יקרות או מי שבעבורו או שלטובתו נעשית העסקה כאמור, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהעסקה באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);
(2) ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) פרטי הדיווח כאמור בפסקה (2);
(ג) כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעסקאות בסיכון נמוך רשאי סוחר באבנים יקרות לעשות עסקה לפני שיש בידיו את פרטי הזיהוי כאמור באותו סעיף קטן; השר יקבע בצו את הנסיבות שבהן יחולו הוראות סעיף קטן זה ואת המועדים לקבלת פרטי הזיהוי.
(ג) על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א)(1), סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי בתוספת שלישית א' רשאי להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסקה באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק גוף המנוי בתוספת שלישית א' שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו של גוף כאמור, לשם כניסה למקום שבו הגוף מנהל את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה:
(1) הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו;
(2) (א) הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה (1) חמש שנים לפחות;
(ב) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מגוף כאמור את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום שבו הוא מנהל את פעילותו, הנוגעים לדיווח שמועבר לרשות המוסמכת, והוא ימסרם לרשות המוסמכת בהתאם לדרישתה.
(ד) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו – מאסר שנה.
(ה) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28, בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, באופן שיקבע.
(ו) הוראות סעיפים 7א ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סוחר באבנים יקרות; ואולם לעניין תאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, הסמכות לקבוע כשירות למינויו של אחראי למילוי חובות כאמור בסעיף 8 תהיה נתונה לשר.

פרק ד': חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה

9. (א) (בוטל).
(ב) אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.
(ג) חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת.
(ד) (1) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה:
(א) בנק ישראל;
(ב) תאגיד בנקאי;
(ג) אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו.
(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7.
(ה) שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לעניין הכנסת כספים לישראל.
(ו) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר.
(ז) דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות.

10. המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו –  מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

11. (א) הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה.
(ב) לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין.
(ג) בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע.
(ד) בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה.
(ה) הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים; לענין זה, "חפץ" – לרבות כספים, כהגדרתם בסעיף 9.
(ו) הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד).
(ז) כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.

פרק ד'1: נותני שירותי מטבע

11א. בפרק זה –
"הליכים פליליים" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין;
"מורשה חתימה" – מי שבעל חשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבונו;
"מטבע" – לרבות שטר כסף, שהם הילך חוקי של מדינה;
"מרשם פלילי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981;
"נאמן" – כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט- 1979;
"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א);
"נושא משרה בתאגיד" – כל אחד מאלה: בעל השליטה בתאגיד, מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה, נושא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור;
"נושא משרה"-
(1) לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:
(א) בעל השליטה או דירקטור בתאגיד, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי או מנהל אחר בתאגיד הכפוף ישירות למנהל הכללי, מנהל סניף בתאגיד, וכן כל ממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;
(ב) מורשה חתימה בחשבון של התאגיד;
(ג) אחראי למילוי החובות בתאגיד שמונה לפי סעיף 8(א);
(2) לגבי עסק שאינו תאגיד –
(א) מנהל העסק, מנהל סניף בעסק וכל אדם אחר שמנהל, מארגן או מכוון את הפעילות בעסק או בסניף של העסק;
(ב) מורשה חתימה בחשבון של העסק;
"שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב).

11ב. (א) שר האוצר ימנה, מבין עובדי משרדו, רשם של נותני שירותי מטבע (בחוק זה – הרשם).
(ב) הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום נותני שירותי מטבע, לפי הוראות חוק זה (להלן – המרשם); המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ג) הרשם יפקח על נותני שירותי מטבע לפי חוק זה.

11ג. (א) כל מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, גם אם אין זה עיסוקו היחיד (בחוק זה – נותן שירותי מטבע), חייב ברישום במרשם:
(1) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;
(2) מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;
(3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת;
(4) החלפת מטבע;
(5) ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6) שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981;
(7) מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
(8) מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר; לעניין זה, "מסירת נכסים פיננסיים" – למעט מסירת נכסים כאמור בידי מי ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, קבע בצו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא חייב ברישום כל אחד מאלה:
(1) גוף ציבורי שהוקם על פי דין;
(2) תאגיד בנקאי;
(3) מבטח;
(4) עובד שכיר כשהוא נותן שירותי מטבע במסגרת עבודתו אצל מעביד שהוא נותן שירותי מטבע רשום;
(5) חבר בורסה;
(6) בנק הדואר;
(7) מי ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, פטר אותו, בצו, מרישום כנותן שירותי מטבע.
(ג) בסעיף זה, "נכסים פיננסיים" – מזומנים, המחאות נוסעים, שיקים, שטרי חליפין, שטרות חוב, ניירות ערך סחירים, אשראי או פיקדונות כספיים.

11ד. (א) בקשה לרישום נותן שירותי מטבע במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:
(1) שם המבקש, פרטי זיהויו ומענו, וכן פרטי זיהויו ומענו של נהנה, אם ישנם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, וכן את שמות נושאי משרה בתאגיד, פרטי זיהוים ומענם; היה המבקש עסק שאינו תאגיד, תכלול הבקשה גם את שמות נושאי המשרה בעסק, פרטי זיהוים ומענם;
(2) מענם של הסניפים שברצונו של המבקש להפעיל ומענם, בציון הסניף הראשי, וכן שמם של מנהלי הסניפים, אם ישנם, פרטי זיהוים ומענם;
(3) פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש, אם יש לו;
(4) פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
(ב) לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום, כאמור בסעיף 11ה; ולענין סעיפים 11ה(א)(4) ו-(ב) ו-11ט(א)(2) ו-(ד) עד (ו) – הסכמתם של המבקש ושל נושאי משרה בתאגיד או בעסק, לפי הענין, לכך שהרשם יקבל מידע מן המרשם הפלילי, לפני הרישום במרשם ובכל עת לאחר מכן, כל עוד קיים רישום לפי פרק זה.
(ג) הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.
(ד) בסעיף זה –
"פרטי זיהוי" – מספר תעודת זהות; לגבי אזרח זר שלפי דיני מדינת אזרחותו והמדינה שבה הוא תושב אין תעודת זהות – מספר זיהוי רשמי וסדרתי אחר הנהוג במדינתו וכן מספר דרכון תקף ושם המדינה שהנפיקה אותו;
"מען" – ציון לפחות של כל אלה: שם הרחוב, מספר הבית, שם היישוב ומיקוד, ואם המען אינו בישראל, גם שם המדינה.

11ה. (א) הרשם ירשום במרשם מבקש רישום המקיים את כל אלה, לפי הענין:
(1)לענין מבקש רישום שהוא יחיד – הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;
(2)לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד בישראל – לפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3)לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל – במדינה שבה נרשם התאגיד קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון, והתאגיד נרשם כדין בישראל;
(4) לא התקיימה אחת החלופות המפורטות להלן במבקש הרישום ואם מבקש הרישום הוא תאגיד או עסק שאינו תאגיד – גם בנושא משרה בתאגיד או בעסק:
(1)הוא לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו-4, אלא אם כן מצא הרשם, מטעמים מיוחדים הנגדעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי מטבע;
(2)הוא לא הורשע בעבירה אחרת שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע;
(3) לא הוטל עליו עיצום כספי לפי פרק ה', בשל הפרה שלדעת הרשם מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע;
בפסקה זו ובסעיף קטן (ב) –
"הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;
"מבקש רישום" – לרבות הנהנה, אם ישנו.
(ב) נודע לרשם שמתנהלים נגד מבקש רישום או נגד נושא משרה בו הליכים פליליים באחת העבירות כאמור בסעיף קטן (א)(4), רשאי הוא לדחות את החלטתו בקשר לבקשת הרישום עד לסיום ההליכים נגדו.

11ו. (א) חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי סעיפים 11ד(א) או (ג) ו-11ה(א), יודיע על כך נותן שירותי מטבע לרשם, בכתב, בתוך 7 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.
(ב) שינה נותן שירותי מטבע את מקום פעילותו או את מיקומו של אחד הסניפים, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך שבעה ימים מיום השינוי, וישיב לו את תעודת הרישום בתוך שלושים ימים מהמועד האמור.
(ג) חדל נותן שירותי מטבע לעסוק במתן שירותי מטבע, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך 7 ימים מהיום הקובע וישיב לו את תעודת הרישום בתוך 30 ימים מהמועד האמור; הפעיל נותן שירותי מטבע כמה סניפים, ישיב את תעודות הרישום של כל הסניפים; חדל נותן שירותי מטבע לתת שירותי מטבע בחלק מהסניפים, יחזיר רק את התעודות של הסניפים כאמור; לענין זה, "היום הקובע" – היום ה- 101 שבו חדל, ברציפות, מלתת שירותי מטבע.
(ד) נודע לרשם שנותן שירותי מטבע נפטר או הוכרז כפסול דין, יורה על החזרת תעודת הרישום ועל סגירת עסקו; ואולם רשאי הרשם להרשות את המשך מתן שירותי המטבע בשמו של הנפטר או פסול הדין, לשם הגנה על זכויותיו של נותן שירותי המטבע ויורשיו או של צד שלישי הקשור לעיסוקו; תקופת הפעלת העסק במקרה זה לא תעלה על 90 ימים; בהחלטתו יקבע הרשם מי ייתן את שירותי המטבע במקום הנפטר או פסול הדין (להלן – המפעיל הזמני); בתום התקופה האמורה יחזיר המפעיל הזמני את תעודת הרישום לרשם; החלטת הרשם לענין זה ופרטי הזיהוי של המפעיל הזמני יירשמו במרשם.
(ה) החליט נותן שירותי מטבע, שחדל לעסוק במתן שירותי מטבע, לחזור ולעסוק במתן שירותי מטבע, יגיש בקשת רישום חדשה לרשם ולא יעסוק במתן שירותי מטבע עד לרישומו מחדש.

11ז. (א) החליט הרשם לרשום את מבקש הרישום כנותן שירותי מטבע במרשם, ומבקש הרישום שילם את האגרות שהוא חייב בתשלומן לפי סעיף 32(א1)(1), ייתן לו הרשם תעודת רישום; תקופת תוקפה של תעודת רישום תהיה עד תום השנה הקלנדרית שבה ניתנה; היו לנותן שירותי מטבע סניפים – ייתן לו הרשם תעודה נפרדת לכל סניף שאישר; בתעודה יצוין המען ומספר הרישום של הסניף; הרישום יהיה תקף לגבי נותן שירותי מטבע במען שצוין בתעודת הרישום בלבד.
(ב) נותן שירותי מטבע יציג את תעודת הרישום בכל סניף, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישום על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא, ואולם הרשם רשאי לפטור נותן שירותי מטבע שמתן שירותי מטבע אינו עיסוקו היחיד מציון מספר הרישום כאמור, בתנאים כפי שיורה.
(ג) הודיע נותן שירותי מטבע על שינוי מקום של סניף והחזיר לרשם את תעודת הרישום של הסניף, ייתן הרשם תעודת רישום חדשה, בציון המען החדש ויבטל את התעודה הקודמת; שינויים לפי סעיף זה יירשמו במרשם.

11ח. סירב הרשם לרשום את המבקש כנותן שירותי מטבע ינמק את סירובו וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה למבקש החלטת הרשם; טענות המבקש יוגשו בכתב, ואולם המבקש רשאי גם להופיע לפני הרשם כדי להשמיע את טענותיו.

11ט. (א) הרשם רשאי למחוק נותן שירותי מטבע מהמרשם בכל אחד מאלה:
(1) חדל להתקיים בנותן שירותי מטבע תנאי מתנאי הרישום לפי סעיף 11ה(א)(1) עד (3);
(2) התקיימו בנותן שירותי המטבע או בנהנה, אם ישנו, ואם נותן שירותי המטבע הוא תאגיד גם בעל שליטה בו, אחת הנסיבות המפורטות בסעיף 11ה(א)(4);
(3) נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת לפי פרק זה.
(ב) בטרם יחליט הרשם על מחיקת נותן שירותי מטבע מהמרשם כאמור בסעיף קטן (א), ייתן לו ולבעל שליטה בתאגיד, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו כאמור בסעיף 11ח בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.
(ג) נוכח הרשם כי נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת כאמור בסעיף קטן (א)(3), ידרוש ממנו, בטרם יחליט על מחיקתו מהמרשם, לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לנותן שירותי המטבע הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; לא תוקנה ההפרה בתוך התקופה האמורה, רשאי הרשם למחוק את המפר מהמרשם.
(ד) נודע לרשם שמתנהלים נגד נותן שירותי מטבע, שנרשם במרשם, או נגד הנהנה, אם ישנו, ואם נותן שירותי המטבע הוא תאגיד, גם נגד בעל השליטה בו, הליכים פליליים או הליכים בפני ועדות עיצומים, לפי העניין, בעבירה או בהפרה כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הוא להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים; בטרם יחליט הרשם על התליית רישומו של נותן שירותי מטבע מהמרשם, ייתן לו ולבעל השליטה בתאגיד לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו כאמור בסעיף 11ח בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.
(ה) נודע לרשם שנושא משרה בתאגיד או בעסק שאינו תאגיד שהוא נותן שירותי מטבע או מנהל סניף של נותן שירותי מטבע הורשעו בעבירה או הוטל עליהם עיצום כספי כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הרשם, בטרם יחליט על מחיקת נותן שירותי המטבע מן המרשם, לדרוש ממנו לפטר את מי שהורשע בעבירה או שהוטל עליו עיצום כספי כאמור, בתוך תקופה שיקבע; סירב נותן שירותי המטבע לעשות כן, רשאי הרשם למחוק אותו מן המרשם, לאחר שנתן לו ולמי שהורשע או שהוטל עליו עיצום כספי הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו כאמור בסעיף 11ח בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם; בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ו), "נושא משרה בתאגיד" – למעט בעל שליטה.
(ו) הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יחולו, בשינויים המחויבים, על נושא משרה בתאגיד או בעסק שאינו תאגיד, שמתנהלים נגדם הליכים פליליים או הליכים בפני ועדות עיצומים, לפי העניין, בעבירה או בהפרה כאמור בסעיף 11ה(א)(4).
(ז) הודיע נותן שירותי מטבע לרשם שהוא חדל לעסוק במתן שירותי מטבע, ימחק אותו הרשם מהמרשם.

11י. (א) הרשם ימציא לנותן שירותי מטבע הודעה בכתב על החלטותיו לפי סעיפים 11ה(ב), 11(ד), 11ח ו-11ט.
(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם שניתנה לגביו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לעתור לבית משפט לענינים מינהליים נגד ההחלטה בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה.

11יא. (א) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על כל אלה:
(1) רישומו של נותן שירותי מטבע במרשם, תוך פירוט שמו ומענו, לרבות מענם של סניפים, אם ישנם;
(2) שינוי מענו של נותן שירותי מטבע, לרבות שינוי מען של סניף מסניפיו;
(3) מחיקת נותן שירותי מטבע או סניף מסניפיו מהמרשם או התליית רישומו;
(4) חידוש רישומו במרשם של נותן שירותי מטבע שרישומו הותלה;
(5) מינוי מפעיל זמני לפי סעיף 11ו(ד).
(ב) הודעה כאמור בפסקאות (1) עד (3) לסעיף קטן (א) תפורסם גם באינטרנט; כתובת אתר האינטרנט שבה ניתן למצוא מידע כאמור תפורסם, בתדירות סבירה, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה בשפה העברית ואחד בשפה הערבית.

11יב. (א) נותן שירותי מטבע העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) עוסק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם בניגוד להוראות סעיפים 11ג ו- 11ו(ה);
(1א) מוסר פרטים כוזבים בבקשה לרישום נותן רישותי מטבע לפי סעיף 11ד או בהודעה לרשם לפי סעיף 11ו(א) עד (ג);
(2) לא נותן הודעה בכתב לרשם כנדרש לפי סעיף 11ו(א) עד (ג).
(ב) נותן שירותי מטבע או מפעיל זמני כאמור בסעיף 11ו(ד), שלא החזיר את תעודת הרישום לרשם בניגוד להוראות סעיף 11ו(ב) עד (ד), או שלא מציג את תעודת הרישום במקום פעילותו לפי הוראות סעיף 11ז(ב), או לא מציין את מספר הרישום לפי הוראות אותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף קטן זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.

פרק ד'2: מפקחים וסמכויותיהם

11יג. (א) בפרק זה, "הממונה" – כל אחד מאלה:
(1) לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים;
(2) לענין חבר בורסה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;
(3) לענין מבטח וסוכן ביטוח – המפקח על הביטוח;
(4) לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק ההון;
(5) לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך;
(6) לענין נותן שירותי מטבע – הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף
11ב;
(7) לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) – השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך.
(8) לעניין סוחר באבנים יקרות – המפקח על היהלומים שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
(ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) ו- (7) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).

11יד. (א)(1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה;
(2) מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה למפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור;
(3) לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה.
(ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" – לרבות חומר מחשב ופלט;
(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות פרקים ג' ו-ד'1; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.
(ג) לענין סעיף זה, "חומר מחשב" ו"פלט" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.
(ד) היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה.

11טו. (א) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל הפרה של הוראות פרק ד'1, יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.
(ב) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל חשד להפרת חובה לפי פרק ג', יחולו הוראות אלה:
(1) המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור בפרק ה' (בסעיף זה – הועדה);
(2) הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו;
(3) לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך שישה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח;
(4) מי שמרשותו נתפס מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3) רשאי לערער לפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת הועדה.

פרק ה': עיצום כספי

12. בפרק זה –
"הממונה" – כל אחד מאלה:
(1) הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;
(2) לענין פרק ד' – המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
(3) עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;
"ועדה" – ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק זה.

13. (א) נגיד בנק ישראל, שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.
(ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה – עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.
(ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:
(1) לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל, עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, לפי העניין;
(2) לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.
(ד) החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות.

14. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 7, 7א או 8א, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

15. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.
(ב) הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי.

16. (א) שר המשפטים, בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7 עד 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.
(ב) קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן.
(ג) חישוב שיעור העיצום הכספי לפי פרק זה יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור.
(ד) לענין סעיף זה, "הפרה חוזרת" – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

17. בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.

18. על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).

19. לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.

20. (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.
(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.
(ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת.
(ד) התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

פרק ו': הוראות חילוט

21. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –
(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;
(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
(ב) לעניין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.
(ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.
(ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).
(ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

22. (א) בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:
(1) הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;
(2) האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.
(ב) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.
(ג) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.
(ד) אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי –
(1)בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,
(2)בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.

23. על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" – לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.

פרק ז': פטור מאחריות וסמכויות עזר

24. (א) אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל.
(ב) היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה:
(1) להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או,
(2)לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו.
(ג) על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.

25. (א) על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד'2, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).
(ב) דיווח שהתקבל במשטרה לפי סעיף 6(1) או במאגר המידע לפי סעיף 7(ד), לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשנ"ב- 1992 ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט –
(1) בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה;
(2) כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.

26. (א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
(ב) לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.
(ג) לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה.

27. (א) לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) –
(1) לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיפים 2 ו-3 שבה יחולו על החקירה;
(2) לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה;
(3) להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות);
(4)לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש;
(5) לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור.
(ג) על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א, 24, 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש.
(ד) בסעיף זה, "עבירה" –
(1) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו-212 לפקודת המכס או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979, וכן עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות;
(2)עבירה לפי סעיף 10.
(ה) בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן –  חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי החוק האמור לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים.
(ו) לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה.

פרק ח': מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו

28. שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.

29. (א) שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה – הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
(ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק איסור מימון טרור.
(ג) לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור.
(ד) הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל.

29א. ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור בסעיף 29(ד) להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי פרק ג', אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.

30. (א) על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו.
(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן"; רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.
(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע; או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע, וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;
(2)העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(3)הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;
(4)פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;
(2)היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;
(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה לפי חוק איסור מימון טרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.
(ו) לצורך ביצוע חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.
(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל, לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה חוק איסור מימון טרור פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).
(י) בסעיף זה –
"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור;
"בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;
"אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
"מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.
"גורם זר מסייע" ו"פעילות כלכלית" — כהגדרתם בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן;
"חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן" — חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב—2012;
"פקודת המסחר עם האויב" — פקודת המסחר עם האויב, 1939,

31. (א) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה ושל חוק איסור מימון טרור; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי.
(ב) שר המשפטים ושר האוצר רשאים לקבוע בכללים הליכים לטיפול מזורז בבקשות לפי סעיף קטן (א).
(ג) ראש הרשות המוסמכת רשאי לדרוש מהגופים שמוטלים  עליהם חובות לפי פרק ג', מידע הדרוש לרשות כדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע, או הקשור לדיווח כאמור והמתייחס לאדם שלגביו התקבל הדיווח.
(ד) בסעיף זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז- 1967.

31א. (א) אדם שהגיע אליו מידע לפי פרקים ג', ד', או ד'2, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב) הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות המוסמכת לפי הוראות כאמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

31ב. (א) ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מידי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1) מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי פרק ג' ולפי צווים שהוצאו מכוח סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, לפי סוג הגוף המדווח שנקבע באותו פרק;
(2) מספר הדיווחים שהועברו לרשות המוסמכת לפי פרק ד';
(3) מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע ממאגר המידע לגורמים הרשאים לקבל מידע כאמור, לפי הסיווג להלן:
(א) משטרת ישראל;
(ב) שירות הביטחון הכללי;
(ג) רשות חוץ, כאמור בסעיף 30(ו);
(ד) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ואמ"ן או יחידה במלמ"ב, כהגדרתם בסעיף 30(י).
(4)מספר נותני שירותי מטבע שנרשמו לפי פרק ד'1;
(5) פעולות הפיקוח שדווחו לו לפי סעיף 31ג.
(ב) הועדה תדון בדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(3) בדלתיים סגורות.

31ג. (א) ממונה כהגדרתו בסעיף 11יג ומנהל אגף מכס ומע"מ יעבירו לראש הרשות המוסמכת דיווחים תקופתיים על פעולותיהם לענין יישום הוראות חוק זה.

(ב) שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל, והשר האחראי על הממונה, יקבע את הכללים והמועדים להעברת הדיווחים לרשות המוסמכת.

פרק ט': הוראות שונות

32. (א)(1) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט סימן ב' בפרק ג' ופרקים ד'1 ו-ד'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2)  שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן ב' בפרק ג', והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל עניין הנוגע לביצועו.
(א1) (1) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'1, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; כן רשאי שר האוצר לקבוע אגרות לענין רישום נותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, תיקון הרישום, הענקת תעודות רישום לסניפים ושינוין של תעודות רישום, אגרה שנתית, וכן תשלומים אחרים בעבור שירותים שנותן הרשם לפי חוק זה;
(2) לא שילם נותן שירותי מטבע אגרה שנתית שהיה עליו לשלם לפי פסקה (1) עד תום השנה שבעדה היה עליו לשלמה, יותלה רישומו במרשם החל במועד שנקבע לכך בהתראה שמסר לו הרשם, עד לתשלום האגרה והתוספת לאגרה.
(א2) (1) כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו;
(3) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע פרק ד'2 לעניין סוחר באבנים יקרות, והוא רשאי, לעניין סוחר כאמור, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי פרק ה'.
(ג) תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

33. (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשניה.
(א1) שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את תוספת ראשונה א' ותוספת שלישית א'.
(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות השלישית והרביעית, ובלבד שלענין התוספת השלישית יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי.
(ג) שר המשפטים יפרסם ב-1 בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים בתוספות השניה והרביעית כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב-10% או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש יולי של שנת 2000.

34. הוראות סעיפים 3 ו-4 יחולו גם על רכוש שמקורו בעבירה כהגדרתה בסעיף 2, שנעברה לפני תחילתו של חוק זה.

35. (א) שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם בסעיפים 28 ו- 29 לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) פרקים ג' עד ה' ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין; ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של פרקים אלה יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע.
(ג) שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של הפרקים האמורים או חלק מהם.
(ד) תחילתו של סעיף 4 יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 6(ב).

36. על אף האמור בסעיף 14, בשנה הראשונה לכניסתם של סעיפים 7 ו-8 לתוקף, לא יוטל עיצום כספי על המפר בשל הפרתו הראשונה, אלא תישלח לו התראה בכתב על ההפרה.

פרק י': תיקוני חקיקה

37. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, בסעיף 36ח(ב), אחרי פסקה 4 יבוא:
" (5) ביצוע תפקידי המשטרה והמכס לפי פקודה זו ולפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, לרבות חילוט רכוש לפי החוקים האמורים;
(6) ביצוע תפקידי הרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, וכן מימון מאגר המידע לפי החוק האמור."

38. בחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998, בתוספת השניה, אחרי פרט א' יבוא:
"ב. עבירות לפי סעיפים 3 ו- 4 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, שנעברו ברכוש שהוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3 לחוק האמור."

39. בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, בסעיף 13(ה), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6)על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000."