המאבק המתמיד בהלבנת הון ומימון טרור מחיל חובות גם על "נותני השירות העיסקי", כל מי שעיסוקו הוא במתן שירות עסקי, ביניהם עורכי דין ורואי חשבון.
החל מספטמבר 2015 נכנסו לתוקף חובות אלו של "נותני השירות העיסקי" הנובעות מן החשש שישנה אפשרות כי גורמים עבריינים ישתמשו באנשי המקצוע כגון עורכי דין ורואי חשבון, ינצלו את הידע המקצועי והמומחיות של אותם גורמים מקצועיים, זאת בכדי להלבין הון ולממן טרור.
ישנם אופנים רבים בהם אותם גורמים עלולים לפעול באופן שאינו כשר, כמו למשל, ניצול אותם "נותני שירות עסקי" לצורך הקמת יישויות משפטיות לרבות הסדרי נאמנות ולו בכדי לטשטש את זהותם של הבעלים ואת מקורו של ה"רכוש האסור" כהגדרתו בחוק.
כמו כן ישאפו ליצור רושם של התנהלות עיסקית ראויה, מקובלת ומכובדת וכל אלו תוך שימוש וניצול לרעה של אותם "נותני שירות עיסקי".
אם כן, מטרת חובות אלו היא במתן כלים לאותם בעלי מקצועות חופשיים, ראשית לצורך חשיפה והבנת הסיכונים הטמונים בהתקשרותם עם לקוחות העשויים להתברר כגורמים מפוקפקים ושנית, הקניית דרכי פעולה להתמודדות במצבים בהם גורמים עוינים אלו עלולים להשתמש ב"נותני השירות העיסקי" ולנצלם לרעה לצורך השגת מטרותיהם באופן שאינו חוקי כדי להימנע מניצולם לרעה וחסימת האפשרות לביצוע של עברות הלבנת הון ומימון טרור.
לצורך פיקוח על מילוי הוראות החוק והצו, הוקם גוף במשרד המשפטים האמון על נושא זה, "הממונה על נותני שירות עסקי".
גוף זה יהיה אחראי על פיקוח בדבר מילוי הוראות החוק והצו.
הפיקוח יתבצע מרחוק במסגרתו ידרשו נותני השירות העסקי להמציא מסמכים המוכיחים כי מולאו הוראות החוק.
במקרים שבהם יעלה החשש להפרה של דרישה זו, אז תתבצע ביקורת במשרדים עצמם.
מקום שישנו החשש להפרת הוראות הצו, תתכנס ועדה להטלת עיצום כספי המוסמכת להטיל עיצום כספי.
לסיכום דברים, החלת חובות על "נותני שירות עסקי" מהווה צעד נוסף משמעותי בכדי למנוע מגורמים עבריינים לחדור לשוק הפיננסי החוץ בנקאי.
זאת במטרה להגן על אותם בעלי מקצועות חופשיים הבאים בהתקשרות יום יומית עם לקוחות שונים כשלמעשה חלקם עלולים להוות סיכון בעבור אותם נותני שירות עסקי כפוטנציאל גבוה לפעולות של הלבנת הון ומימון טרור ובהקשר רחב יותר, לסיכון ברמה הלאומית.
כחלק משורה של נקיטת צעדים למנוע תופעות אלו, החיל משרד המשפטים מכח חוק איסור הלבנת הון, חובות אלו על נותני השירות העסקי.