עבירות הלבנת הון

מהי עבירת הלבנת הון

הלבנת הון היא עשיית פעולה כלכלית אשר אינה חושפת פרטים לגבי מקור הכספים, יעדם וזהות בעליהם ועל ידי כך להפוך הון "שחור", שמקורו בפעילות עבריינית או בהעלמת מס, להון כשר וחוקי אשר אינו מעורר חשד.

חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 מגדיר עבירות הלבנת הון כעבירות המסתירות את מקור הכספים האמיתי, וקובע שורה של עבירות המכונות כעבירות מקור. עבירות מקור לפי החוק הינן עבירות שמקורן בפשיעה, סמים, זנות, טרור, סחר בנשים או ילדים ועוד.

העבירות הנחשבות כעבירות מקור על פי התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון:

(1)      עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים – שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם;

(2)      עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין;

(2א)    עבירה של שוד ים לפי סעיף 169 לחוק העונשין;

(3)      עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 204 ו- 205 לחוק העונשין;

(4)      עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין;

(5)      עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו- 228 רישה לחוק העונשין;

(6)      עבירות שוחד, לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין;

(7)      עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו- 305 לחוק העונשין;

(8)      עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז' לפרק י' של חלק ב' לחוק העונשין;

(9)      עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 384, 390 עד 393, 402 עד 404 ו-411 לחוק העונשין;

(10)    עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה'1 לפרק י"א שבחלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו- 413ז;

(11)    עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 416, 417 ו- 432;

(11א)  עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין;

(12)    עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א' ו- ב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481 ו- 482, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486;

(13)    עבירות לפי סעיפים 16, 17 ו- 18 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986;

(14)    עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד ו- 54 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968;

(15)    עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט- 1979;

(16)    עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות;

(17)    עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, שנעברה בנסיבות מחמירות, או עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) או (ב1) לחוק האמור שנעברה בנסיבות מחמירות הנוגעת להוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, או ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס או במסמך הנחזה כחשבונית מס, בלי שנעשתה עסקה או בלי שמוציא החשבונית התחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאו החשבונית או המסמך האמור;

(17א)  עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה:

(א)  המס שלגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקלים חדשים בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקלים חדשים בתקופה של 12 חודשים;

(ב)  עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה עבירת המס הוא בסכום העולה על 120,000 שקלים חדשים;

(ג)   עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור; בפסקה זו –

"ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור;

"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(ד)  עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;

(17ב)  עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים בה אחד מאלה:

(א)  ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקלים חדשים בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה;

(ב)  עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 שקלים חדשים;

(ג)   עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);

(ד)  עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;

(17ג)   עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה:

(א)  עבירת המס כללה השמטת שווי עסקה, בסכום העולה על מיליון וחצי שקלים חדשים;

(ב)  עבירת המס כללה אי-דיווח על העסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, והכול כששווי הנכס עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(ג)   עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום;

(ד)  עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);

(ה)  עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;

(18)    עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק איסור מימון טרור לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי סעיפים 20, 21, 22, 23, 25, 28, 29, 30, 31 ו-32 לחוק המאבק בטרור, או עבירה שהיא מעשה טרור לפי החוק האמור;

(18א)  עבירות לפי סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(18ב)  עבירה לפי סעיף 80(ב) לענין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;

(18ג)   עבירה של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטייה מהיתר לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי סעיף 111 לפקודת המכרות, בקשר לכריית חול;

(18ד)   עבירה לפי סעיף 3 לפקודת המסחר עם האויב, 1939;

(18ה)  עבירה לפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012;

(18ו)   עבירה לפי סעיף 7ג(ב) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, המובא בסעיף 1(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013;

(19)    עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת זו;

(20)    קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.

סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון מגדיר מהן עבירות הלבנת הון:

3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1)   רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2)   רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3)   רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

(4)   רכוש שנעברה בו עבירה.

(ב)  העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו –  העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

"רכוש" על פי הוראות החוק הוא "מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;"

"פעולה ברכוש" על פי הוראות החוק משמעה "הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;"

דרכי הלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה במהלך שנת 2015 דו"ח המראה את תחומי הפעילות העבריינית בכל הנוגע לעבירות הלבנת הון ומימון טרור.

תחומי הפעילות העבריינית הבולטים, על פי דו"ח הרשות, הינם שוחד ושחיתות ציבורית כתחום הבולט ביותר, וכן מימון טרור, ארגוני פשיעה, הימורים, חשבוניות פיקטיביות, סחר בסמים, אלימות, זיוף ומרמה.

כמו כן ישנו חלק קטן של עבירות אחרות, ביניהן הברחה, גניבה, קניין רוחני, סחר באיברים ובני אדם, עבירות מחשב, ביטוח לאומי ועוד.

דרכי הלבנת ההון העיקריות הן שימוש במזומן, העברות בינלאומיות, שימוש בנותן שירותי מטבע (צ'יינג'), חברות ואנשי קש, נדל"ן, הלוואות, עמותה/גמ"ח, פעילות דרך חשבון, מט"ח, סחר ברכב, נאמנות ועוד.

המלחמה בהלבנת ההון

בשנת 2002 הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, ובשנת 2004 התווסף אליה תחום מימון הטרור, שהיא הגוף המפקח במניעת הלבנת הון ומימון טרור.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פועלת ליישום הוראות צווי איסור הלבנת הון, שנחקקו מכוח החוק, הקובעים חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים לגופים המפוקחים. כלומר, הגופים המפוקחים מגישים לרשות את דיווחיהם, בהתאם לחובת הדיווח החלה עליהם, הרשות אוספת את הנתונים במאגר מידע ובמקרה בו מתעורר חשד להלבנת הון היא מעבירה את המידע הרלוונטי לגופי האכיפה.

הגופים המפוקחים על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון הינם בנקים, בנק הדואר, חברות כרטיסי אשראי, חברות נאמנות, חברי בורסה, מבטחים וסוכני ביטוח, מנהלי תיקים, נותני שירותי מטבע, קופות גמל, סוחרים באבנים יקרות, נותני שירות עסקי- רואי חשבון ועורכי דין.

ענישה בגין עבירות הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון קובע ענישה כבדה בגין הרשעה בעבירות הלבנת הון, עד 10 שנות מאסר בפועל. הענישה נקבעת בהתאם לעבירת הלבנת ההון ולא בהתאם לעבירת המקור הקשורה, ממנה נובעת עבירת הלבנת ההון.

לכן הענישה, במקרה של הרשעה, בגין עבירת הלבנת הון תהיה עד 10 שנות מאסר וזאת אף במקרים  בהם העונש בגין עבירת המקור הוא פחות.

שירותי המשרד בתחום הלבנת הון

משרדנו מציע שירותי ייעוץ משפטי, בנושא הלבנת הון, לגופים פיננסיים שונים, חברות ואנשים פרטיים.

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי לנותני שירותי מטבע ביישום הוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014 וכן עריכת ביקורות בבית העסק לבחינת התנהלותו בתחום הלבנת הון ומימון טרור.