חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
- חיים פרידלנדר, "הגמ"חים בדרך להסדרה: יחויבו בהון עצמי וברישיון" כל הזמן- חדשות הציבור החרדי מסביב לשעון 14.07.16
- מירב ארלוזורוב, "השינוי הדרמטי שיאפשר הקמת בנק חדש בישראל כבר ב-2017" TheMarker 12.07.2016
- עידו אסייג, "מנכ"ל פנינסולה >> "החלטת הכנסת – מהפיכה בתחום האשראי"" FUNDER- כל הקרנות-מכל הזוויות 17.07.2016
מיהו הרגולטור?
המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הינו הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר; שר האוצר רשאי למנות במקומו עובד משרד האוצר לתפקיד.
מי חייב לפעול על פי רישיון?
הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מחייבות ברישוי כל אדם העוסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי.
אדם העוסק במתן שירות פיננסי בהיקף נרחב מחויב ברישיון מורחב, אלא אם מתקיימים 2 תנאים מצטברים:
1. היקף הפעילות של אותו אדם אינו למעלה מפי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המינימלי שנדרש בתנאי קבלת רישיון מורחב.
2. הוגשה על ידו בקשה לקבלת רישיון מורחב וזאת במהלך 30 הימים ממועד התרחבות היקף פעילותו, ובתנאי שטרם ניתנה החלטה בבקשה.
מי אינו חייב ברישיון?
הגופים אשר אינם חייבים ברישוי על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הינם:
- בורסה לניירות ערך שקיבלה רישיון מאת שר האוצר.
- חברה אשר נותנת את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת שלה.
"חברה בת" כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986-
חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהמנהלים או את המנהל הכללי שלה. - מבטח (מי שקיבל רישיון מבטח ישראלי או מי שקיבל רישיון מבטח חוץ) לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981.
- תאגיד הנשלט על ידי המבטח או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ- 20% באחד מאמצעי השליטה בו.
- חברה שקיבלה רישיון מנהלת.
- זירת סוחר כפי שמוגדרת בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968:
""זירת סוחר" – כל אחת מאלה:
(1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
(2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);" - חבר בורסה.
- מנהל תיקי השקעות- מי שעוסק בניהול תיקי השקעות.
- מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ; מסלקת מעוף בע"מ; תאגיד אחר, בשליטת בורסה העוסק בסליקת ניירות ערך. וכמו כן מי שאושר על ידי המסלקה כחבר מסלקה, למעט בנק ישראל.
- מערכת תשלומים שהוכרזה על ידי הנגיד כמערכת מבוקרת.
- סולק- בעל רישיון סליקה.
- תאגיד הנשלט על ידי הסולק או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ- 20% באחד מאמצעי השליטה בו.
- תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.
- תאגיד שהוקם על פי הדין.
- אדם העוסק ברכישת איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף.
- מנהל קרן שאושר בידי יושב ראש הרשות לפי סעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
מהם סוגי הרישיונות שנקבעו עפ``י החוק?
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קובע 2 סוגי רישיונות לעיסוק במתן שירות פיננסי:
רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון למתן אשראי, כאשר כל אחד מהם יכול להיות רישיון בסיסי/רישיון מורחב.
איך מגישים את הבקשה לקבלת רישיון?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים –
בקשה לקבלת רישיון עיסוק במתן שירותים פיננסיים תוגש על גבי טופס הכולל את הפרטים הבאים:
- סוגי השירותים הפיננסיים שבהם מבקש הרישיון מעוניין לעסוק.
- פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון וכלל נושאי המשרה בו:
בתאגיד- פרטי זיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור ההחזקה של כל אחד מהם באמצעי השליטה בו
("אמצעי שליטה"- זכות הצבעה באסיפה הכללית של החברה / בגוף מקביל של תאגיד אחר ו/או הזכות למנות דירקטור ו/או הזכות להשתתף ברווחי התאגיד ו/או זכות ביתרת הנכסים של התאגיד במקרה של פירוק).
ביחיד- פרטי זיהוי של בעלי ההשפעה בו ("בעל השפעה"- מי שיכול לכוון את פעילות נותן השירותים הפיננסיים בכל דרך, מי שמממן מעל 50% מהיקף הפעילות שלו או פחות בהתאם לקביעת השר).
כמה זמן לוקח לקבל רישיון?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים:
החלטה בבקשה לקבלת רישיון תינתן על ידי המפקח בתוך 70 ימים מיום הגשתה.
במקרים בהם נדרשו מסמכים נוספים, ההחלטה תינתן תוך 70 ימים מהיום בו הוגשו כלל המסמכים.
מהו תוקף הרישיון?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים:
רישיון לעיסוק בשירותים פיננסים יינתן לתקופה בלתי מוגבלת.
במקרים מיוחדים רשאי המפקח להגביל את תוקף הרישיון אך לא לתקופה קצרה משנה.
מהו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים:
נכס פיננסי:
- מזומן
- שיק, שטר חוב או שטר חליפין (עפ"י פקודת השטרות)
- המחאה בנקאית או המחאת נוסעים
- פיקדון כספי
שירות בנכס פיננסי הינו החלפה של נכס פיננסי שאיננה מתן אשראי: פידיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה שנעשית בדרך עיסוק.
כמו כן ניהול או שמירה של נכס פיננסי שאין בהם מתן אשראי, וכן כספת, הנעשים בדרך עיסוק.
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, זהו רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי בין אם בהיקף פעילות בסיסי (רישיון בסיסי) ובין אם בהיקף פעילות מורחב (רישיון מורחב).
מהו ההון העצמי הנדרש לבעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי?
בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי יהיה בעל הון עצמי מזערי כקבוע בהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
בעלי רישיון בסיסי: הון עצמי מזערי בסך 300,000 ₪ והוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
בעלי רישיון מורחב: הון עצמי מזערי בסך 1,000,000 ₪ ובתנאי שהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
מהו רישיון למתן אשראי?
מתן אשראי הינה הגדרה של תחום פעילות מאוד רחב.
מטרת ההגדרה הרחבה היא לכלול את כלל השירותים העשויים להיות קשורים ו/או להוות פעולה שיש בה מתן אשראי, כך שמחייבים רישום במרשם נותני שירותי מטבע וכמו כן מתן אשראי בלא זכות חזרה.
על פי הגדרות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כל פעולת ניכיון וכל פעולת מתן ערבות לאחר נחשבות כמתן אשראי, לרבות העמדת מסגרת אשראי, דרך אחת מהפעולות הבאות:
- שירותי ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין.
- מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבלת נכסים פיננסיים מאחר, שלא שירותי ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין, לרבות שירותי ניכיון כרטיסי חיוב (ס' 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981).
- מתן ערבות להתחייבות של אחר.
- מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי קיום החיוב.
- מתן אשראי אגב מימון קנייה או השכרה של נכס או שירות. לא יינתן אשראי אגב מימון בידי מוכר נכס או נותן שירות או משכיר שעושה זאת בדרך עיסוק והוא אחד מאלה:
- מתן אשראי אגב מימון ללקוח בודד בסכום פחות מ- 30,000 ₪ או סכום אחר שנקבע על ידי שר האוצר.
- מתן אשראי אגב מימון בידי מי שעוסק במכירת נכסים או מתן שירותים שאינם פיננסיים, גם אם העיסוק לא למטרות רווח, למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 ("צרכן"- מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי(.
- מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאי תקופת האשראי או תנאי שיעור הריבית שנקבעו על ידי שר האוצר באישור וועדת הכספים של הכנסת.
על פי הוראות החוק, רישיון למתן אשראי, הינו רישיון לעסוק במתן אשראי בין אם בהיקף פעילות בסיסי (רישיון בסיסי) ובין אם בהיקף פעילות מורחב (רישיון מורחב).
מהו ההון העצמי הנדרש לבעל רישיון למתן שירות אשראי?
בעל רישיון למתן שירות אשראי יהיה בעל הון עצמי מזערי כקבוע בהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים:
בעלי רישיון בסיסי: הון עצמי מזערי בסך 500,000 ₪, והוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
בעלי רישיון מורחב: הון עצמי מזערי בהתאם לצבירת אשראי ("צבר אשראי"- סך כל החובות כלפי בעל הרישיון בשל אשראי שניתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן):
25-50 מיליון ₪ צבירת אשראי- נדרש הון עצמי בסך 1,000,000 ₪,
50-100 מיליון ₪ צבירת אשראי- נדרש הון עצמי בסך 2,000,000 ₪
ומעל 100 מיליון ₪ צבירת אשראי- נדרש הון עצמי בסך 4,000,000 ₪.
כל זאת בתנאי שההון העצמי של מבקש הרישיון חופשי מכל שעבוד או עיקול.
מהם התנאים לקבלת רישיון בסיסי?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים –
רישיון בסיסי, כלומר רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי שהוא רישיון בסיסי, יינתן בהתקיימם של 5 תנאים מצטברים:
- מבקש רישיון שהוא יחיד צריך שיהיה בגיר, אזרח/תושב ישראל, לא הוכרז פסול דין ולא ניתן כנגדו צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל.
לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד צריך שיתאגד וירשם בישראל, לא ניתן כנגדו צו פירוק או מונה לו כונס נכסים על ידי בית המשפט, וכן לפחות אחד מנושאי המשרה בו הוא אזרח/תושב ישראל. - מבקש הרישיון הבסיסי, למתן שירות בנכס פיננסי, בעל הון עצמי מזערי בסך 300,000 ₪ ולמתן שירות אשראי הון עצמי מזערי בסך 500,000 ₪, והוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.
- מבקש הרישיון (אם הוא יחיד, אז גם בעל השפעה בו- זאת לאור החשש מתופעת הצבת "אנשי קש" בחזית כאשר בפועל העסק מנוהל על ידי גורמים אחרים), לא הורשע בעבירה חמורה שאיננה מאפשרת עיסוק במתן שירותים פיננסיים.
לא הוגש נגד מבקש הרישיון כתב אישום בגין עבירה חמורה שטרם ניתן בו פסק דין סופי.
לא מתקיימות לפי דעת המפקח נסיבות אחרות שיש בהן כדי לפגוע ביושרו ויושרתו של מבקש הרישיון כשאמות המידה לבחינת עניין זה יקבעו על ידי המפקח.
- יראו בהרשעה, גם הרשעה בעבירה דומה במדינה אחרת, בכל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016 כעבירה חמורה לעניין תנאי קבלת הרישיון.כל זאת אלא אם המפקח קבע כי מתקיימים טעמים מיוחדים באופי העבירה או ביצועה אשר אינם מונעים עיסוק במתן שירותים פיננסיים.
הרציונל העומד מאחורי "הקלה" זו הינו כי מדובר בעבירות הקשורות קשר ישיר בעיסוק של תחום מתן השירותים הפיננסיים ולכן הליכים פליליים בעבירות אלו עשויים להצדיק את שינוי ברירת המחדל והתחשבות באופי ונסיבות ביצוע העבירה.
- לגבי כל נושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים תנאי מינוי וכהונה של נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, אשר כוללים בין היתר את תנאי היושר והיושרה של מבקש הרישיון והעדר הרשעה. (מפורטים להלן- "מי כשיר לכהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים")
- מבקש רישיון שהוא תאגיד– בעל שליטה ובעל עניין בו זכאים לקבלת היתרי שליטה או החזקה באמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים (מפורט להלן- " היתר להחזקת אמצעי שליטה בידי נותן שירותים פיננסיים).
המפקח רשאי על פי שיקול דעתו לדחות את בקשתו של מבקש הרישיון לעסוק במתן שירותים פיננסיים, אם ראה שיש בכך שמירה על שלום או ביטחון הציבור או מטעמים אחרים שהם בבחינת טובת הציבור.
כל זאת בתנאי שהמפקח נתן למבקש הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו או בפני עובד אחר שהוסמך לכך על ידו.
יודגש כי מרבית התנאים המפורטים לעיל היו קיימים עד היום לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון בעניין רישום נותני שירותי מטבע.
מטרת התנאים הנדרשים הינה להבטיח כי הגורם העוסק במתן שירותים פיננסיים הינו גורם נורמטיבי שלא לקח חלק בכל סוג ששל פעילות פלילית חמורה, אשר מונעת ממנו לעסוק בפעילות של מתן שירותים פיננסיים.
האם חייבים למנות דירקטוריון לנותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים –
בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב- חלה החובה למנות דירקטוריון המורכב משלושה חברים לפחות.
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שר האוצר רשאי לקבוע לכלל נותני השירותים הפיננסיים או רק לסוג מסוים של נותני שירותים פיננסיים הוראות, הנוגעות לדירקטוריון של התאגיד, בעניינים הבאים:
· הרכב הדירקטוריון ומינוי ועדות דירקטוריון- מספר החברים בה והרכבן.
· תנאי הכשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון וכן תנאים נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדת דירקטוריון.
נקודה זו איננה גורעת מתנאי הכשירות לכהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.
· הגבלות לעניין מנוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים.
· דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו.
· המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון.
· נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו , והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שיקבע.
כמו כן המפקח רשאי להורות על דרכי עבודה נוספות של הדירקטוריון ושל ועדת הדירקטוריון שלא הוזכרו ברשימה לעיל.
מהם המצבים בהם יבוטל או יותלה רישיון של נותן שירותים פיננסיים?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, במקרה של ביטול או התליית רישיון עיסוק במתן שירותים פיננסיים, תפורסם הודעה באתר האינטרנט של המפקח.
בהתקיימות כל אחד מהפגמים הבאים, המפקח רשאי לבטל לבעל רישיון את רישיונו לעסוק במתן שירותים פיננסיים, אולם בטרם יעשה זאת יתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין:
- הרישיון ניתן תוך התבססות על מידע שקרי או שגוי.
- אחד מהתנאים לקבלת רישיון בסיסי/מורחב (מפורטים לעיל) חדל להתקיים לגבי בעל הרישיון.
- בעל הרישיון הפר את אחד מתנאי הרישיון או את אחת מהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016 או מהוראות המפקח.
- בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירותים פיננסיים בתוך שנתיים ממועד קבלת הרישיון או הפסיק לעסוק במתן השירותים לתקופה של שנתיים.
- בעל רישיון שהוא תאגיד: החליט על פירוק התאגיד מרצון או שבית המשפט קבע צו לפירוקו או מינה לו כונס נכסים.
- בעל רישיון שהוא יחיד: נקבע לו צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל או שהוכרז עליו כפסול דין או שהוא נפטר.
- שיקולים הנוגעים לשלום הציבור ובטחון הציבור או טעמים אחרים שבטובת הציבור כי הרישיון יבוטל או יותלה.
על פי הוראות החוק, המפקח רשאי לתת לבעל הרישיון הזדמנות לתיקון הפגם שנמצא, אם הוא סבור כי הוא ניתן לתיקון. כמו כן המפקח רשאי להורות על אופן תיקון הפגם וקביעת מועד לתיקונו, ואם בעל הרישיון לא תיקן את הפגם בתקופה שנקבעה לו אזי רישיונו יותלה או יבוטל.
המפקח רשאי להתלות רישיונו של נותן שירותים פיננסיים לאלתר וזאת בתנאי שלאחר התליית הרישיון נתן לו הזדמנות קרובה ככל האפשר להשמיע את טענותיו בעניין.
מי כשיר לכהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים?
הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קובעות מי כשיר לכהן כנושא משרה:
אדם בגיר שלא הוכרז כפסול דין ולא נקבע לו צו לכינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל הינו כשיר לכהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים על פי הוראות החוק, ובתנאי שלא הורשע בעבירה מהותית וחמורה המונעת ממנו לשמש כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים (כל העבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו-2016), ומתקיימים לגביו תנאי כשירות נוספים שנקבעו על ידי השר כדוגמת השכלה וניסיון מקצועי.
בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים יודיע למפקח מינימום 60 ימים לפני תחילת כהונתו של נושא משרה. המפקח רשאי לתת התנגדותו למינויו של אדם כנושא משרה ובלבד שנתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
כמו כן המפקח רשאי להורות על הפסקת כהונתו של נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אם נתגלו לו פרטים נוספים או חדשים על אותו אדם.
אם בעל הרישיון מסר הודעה כאמור והמפקח לא נתן את התנגדותו למינוי או הורה על הפסקת כהונתו של אותו אדם, אזי הוא כשיר לכהן כנושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים.
מהם התנאים לקבלת היתר שליטה או החזקת אמצעי שליטה בידי נותן שירותים פיננסיים?
- אדם יוכל לשלוט בנותן השירותים הפיננסיים רק על פי היתר שניתן לו על ידי המפקח ובתנאים שנקבעו באותו היתר:
- מתן היתר לשליטה בבעל רישיון מורחב למתן שירותים פיננסיים – יובאו בחשבון התכנית העסקית של מבקש הרישיון, האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון וכן שיקולים שבטובת הציבור.
כמו כן תבחן התאמתו של המבקש לשלוט בנותן השירותים הפיננסיים על בסיס ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, יושרו ויושרתו וכן היעדר הרשעה בעבירה חמורה או כתב אישום שלא ניתן בו פסק דין סופי כמפורט בסעיף 15(א)(3) לחוק. - מתן היתר לשליטה בבעל רישיון בסיסי למתן שירותים פיננסיים– יובאו בחשבון רק שיקולים הקשורים ביושרו ויושרתו של האדם המבקש את ההיתר וכן היעדר הרשעה בעבירה חמורה או כתב אישום שלא ניתן בו פסק דין סופי כמפורט בסעיף 15(א)(3) לחוק.
- אדם יוכל להיות בעל עניין בנותן השירותים הפיננסיים רק על פי היתר שניתן לו על ידי המפקח ובתנאים שנקבעו באותו היתר.
במתן היתר זה יובאו בחשבון רק שיקולים הקשורים ביושרו ויושרתו של האדם המבקש את ההיתר וכן היעדר הרשעה בעבירה חמורה או כתב אישום שלא ניתן בו פסק דין סופי כמפורט בסעיף 15(א)(3) לחוק.
מי לא זקוק להיתר שליטה או החזקה בנותן שירותים פיננסיים?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים:
- אדם המחזיק באמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין.
- תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
אינם זקוקים להיתר שליטה או החזקה בנותן שירותים פיננסיים.
מהו איסור העברת אמצעי שליטה?
כאמור "אמצעי שליטה" הוא- זכות הצבעה באסיפה הכללית של החברה/בגוף מקביל של תאגיד אחר ו/או הזכות למנות דירקטור ו/או הזכות להשתתף ברווחי התאגיד ו/או זכות ביתרת הנכסים של התאגיד במקרה של פירוק.
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, אדם המחזיק באמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר כשיודע שהוא זקוק להיתר שליטה או החזקה לשם כך ואין בידו את ההיתר.
מהם המצבים בהם יבוטל היתר החזקה שניתן לנותן שירותים פיננסיים?
- בבעל היתר השליטה או ההחזקה הפסיק להתקיים תנאי מהותי מהתנאים שקבע המפקח בהיתר שניתן לו או שבעל ההיתר הפר את אחד מהתנאים האלו.
- בבעל היתר השליטה או ההחזקה הפסיקו להתקיים התנאים והשיקולים שעל בסיסם ניתן ההיתר על ידי המפקח.
- בעל היתר שהוא תאגיד: ניתן לגביו צו פירוק על ידי בית המשפט או מונה לו כונס נכסים לכל נכסיו / לנכס מהותי מנכסיו בגין אי תשלום חוב.
- בעל היתר שהוא יחיד: ניתן לגביו צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינו או שהוכרז כפסול דין.
- ללא ביטול או שינוי היתר השליטה או ההחזקה שניתן לבעל ההיתר, קיים חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור.
מהי חובת הדיווח החלה על מחזיקים באמצעי שליטה?
- אם המחזיק בנותן השירותים הפיננסיים הוא תאגיד, אזי עליו למסור את פרטי השולטים בו, וכן המחזיקים ב- 5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו.
- פרטיו של מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
מהם הדיווחים שנותן שירותים פיננסיים צריך להגיש למפקח?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, נותן השירותים נדרש להגיש למפקח:
- דוחות כספיים שיקבע שר האוצר, במועדים ולגבי התקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע.
- דוחות מידיים והודעות שיקבע שר האוצר, בהתרחש אירוע שיקבע.
- דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.
מהן המגבלות על ניהול עסקים המוטלות על נותן השירותים הפיננסיים?
על פי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, על נותן השירותים מוטלות מגבלות ניהול עסקים:
הון עצמי מזערי: כאמור לעיל מבעל רישיון למתן שירותים פיננסיים נדרש הון עצמי מזערי בהיקף מסוים, לפי הסכומים המפורטים בחוק, וזאת על מנת להבטיח את התנהלותו התקינה ויציבותו התפעולית.
שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות בצו את סכומי ההון המזערי הנדרשים מבעלי רישיון למתן שירותים פיננסיים.
הוראות בעניין ניהול עסקים: המפקח רשאי לתת לנותני שירותים פיננסיים הוראות בעניין ניהול עסקיהם, לכולם או לחלקם ובלבד שיתייעץ על כך עם הוועדה, בעניינים הבאים:
- הון עצמי נוסף להון העצמי המזערי, הנדרש מנותן שירותים פיננסיים על פי הוראות החוק, לעיסוק בסוג מסוים של פעילות המצריך הון מעצמי גבוה יותר וכן לקבוע דרישה לעניין יחס הון למאזן.
- חובת ביטוח אחריות מקצועית.
- דרישות לעניין סוגי נכסים שעל נותן שירותים פיננסיים להחזיק, וכן דרישות נזילות.
- דרישות לעניין השקעות בנכסים בידי נותן השירותים הפיננסיים: דרכי השקעה, תנאים לביצוע השקעה והגבלות על השקעה.
- דרישות נוספות בעניין ניהול עסקיהם, וזאת על מנת למנוע סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג או היקף הפעילות הפיננסית של נותן השירותים.
מהן החובות החלות על נותן שירותים פיננסיים בכל הנוגע ללקוחותיו?
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מטיל חובות על נותן השירותים בכל הנוגע ללקוחותיו:
איסור הטעיה:
לנותן שירותים פיננסיים אסור לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה, בכתב או בעל פה, אשר עלולים להטעות את הלקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירות פיננסי. איסור ההטעיה מתייחס גם למועד שלאחר ההתקשרות בעסקה.
בנוסף על האיסור הכללי להטעות את הלקוח, העניינים הבאים נחשבים כעניינים מהותיים בעסקה למתן שירות פיננסי:
- זהות נותן השירותים הפיננסיים.
- סוגי השירותים הפיננסים שנותן השירותים מורשה לעסוק בהם על פי הרישיון.
- וותק, ניסיון, הצטיינות, היקף העסקים ומצבו הכספי של נותן השירותים הפיננסיים.
- מהות והיקף העסקה, הסייגים לעסקה והתנאים המוקדמים לקיום העסקה.
- משך תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, וכן תשלומים שנדרש לשלם עקב ביטול העסקה.
- כל התשלומים הנדרשים מהלקוח במסגרת העסקה. שיעורי התשלומים הנדרשים, וכן שיעור הריבית המקסימלי המותר על פי דין.
איסור ההטעיה חל גם לגבי פרסום מטעה לציבור בתחום השירותים הפיננסיים.
אחריות להטעיה בפרסומת:
פרסומת סמויה תמיד תחשב כפרסומת מטעה ("פרסומת סמויה"- פרסומת העלולה להביא את האדם הסביר להניח כי האמור בפרסומת אינו פרסומת).
פרסומת אשר בנויה בצורת כתבה/מאמר/ידיעה עיתונאית תחשב כפרסומת מטעה אלא אם צוין בה במפורש כי זו פרסומת. כמו כן השתתפותו של עיתונאי/מגיש/קריין או מנחה בכל כלי תקשורת תחשב כפרסומת מטעה, אלא אם צוין במפורש שמדובר בפרסומת וניתנה הבחנה ברורה בין עבודתו המקצועית של אותו אדם לבין הפרסומת.
שר האוצר רשאי לקבוע כללים ברורים לעניין הנוסח/הדרך שהם המפרסם נדרש לציין כי המדובר הוא בפרסומת.
במקרה של טעות בפרסומת, האחריות להפרת איסור ההטעיה תהיה על הגורמים הבאים:
- האדם שמטעמו נעשתה הפרסומת והאדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו.
- אם ניתן היה לראות או לדעת שהפרסומת מטעה- אזי גם המפיץ/ האדם שהחליט על הפרסום בפועל ישאו באחריות להפרת איסור ההטעיה.
במקרה בו הפרסומת כוללת עובדת לעניין תכונות השירות הפיננסי או התוצאות הצפויות משימוש בו, המפקח יוכל לדרוש ראיות, להוכחת אותן עובדות, מהאדם שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום ובכך גרם לפרסומו.
במקרה בו המפקח דרש ראיות, אולם לא הוצגו ראיות כאלה או הוצגו אך לא לשביעות רצונו של המפקח, תהיה בכך ראיה לכאורה שהפרסומת הייתה מטעה, ואילו ההגנה שתעמוד למפרסמים היא כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהפרסומת מטעה.
על פי הוראות החוק, פרסומת נעשתה בידי מי שמצוין כמציע השירות הפיננסי, אלא אם צוין אחרת בפרסומת עצמה.
פרסומת שעלולה להטעות לקוח בישראל- לא רלוונטי אם היא נעשתה בישראל או בחו"ל.
איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת:
על פי הוראות החוק, חל איסור על נותן השירותים הפיננסיים להפעיל השפעה בלתי הוגנת כלפי הלקוח.
השפעה בלתי הוגנת הינה פעולה של נותן השירותים הפיננסיים אשר יכולה לפגוע ביכולת הלקוח לקבל החלטה בעניין ההתקשרות בעסקה עמו, כך שנותן השירותים הפיננסיים שולל או פוגע בחופש ההתקשרות של הלקוח.
נוסף על כך, ביצוע המעשים הבאים על ידי נותן שירותים פיננסיים יחשב כהשפעה בלתי הוגנת:
- נותן שירותים פיננסיים אשר הגביל יכולתו של לקוח לעזוב מקום או נתן ללקוח את התחושה כי יכולתו לעזוב מוגבלת.
- נותן השירותים הפיננסיים מנע מלקוח את אפשרותו להתייעץ בנוגע לעסקה או תנאי העסקה.
- הטרדת לקוח באמצעות פניות חוזרות אליו ו/או לבני משפחתו לאחר שהבהירו כי אינם מעוניינים בכך.
- ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או פיזית של לקוח במקרה בו ברור כי נותן השירותים הפיננסיים ידע או יכול היה לדעת על קיומה של המוגבלות.
- ניצול קשיי ידיעת שפה של הלקוח לשם הבנת פרטי העסקה.
- איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלפי הלקוח ו/או בני משפחתו.
- מתן שירותים הכרוכים בתשלום ללא בקשה מפורשת של הלקוח.
איסור התניית שירות בשירות:
ככלל נותן שירותים פיננסיים לא יתנה מתן שירות אחד בקניית שירות אחר או נכס אחר, בין אם ממנו ובין אם מאדם אחר. אולם האפשרות למתן אשראי אגב מימון קניית או השכרת נכס הינה חריג ואיסור התניית שירות בשירות לא חל על פעולה זו.
כמו כן על פי הוראות החוק, שר האוצר רשאי לקבוע נסיבות מסוימות שבהן איסור התניית שירות בשירות לא יחול.
הגבלת עיסוק ברוכלות:
נותן שירותים פיננסיים לא יעסוק במתן השירותים בדרך של רוכלות. רוכלות הינה כל הצעת עסקה ללקוח, שלא לפי הזמנתו או דעתו, במקום מגוריו/ שירותו הצבאי וכו', למעט הצעת עסקה לעוסק במקום שבו הוא מנהל את עסקיו.
הגבלות לעניין קטינים:
פרסומות הנוגעות למתן שירותים פיננסיים- חל איסור על פרסום או נקיטת דרך שיווק אחרת אשר עלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו.
כמו כן על פי הוראות החוק, חל איסור על עידוד פעילות שעלולה לפגוע בבריאותו הפיזית או הנפשית של הקטין.
הגבלה נוספת הינה בעניין עסקאות מתן אשראי- עסקת אשראי הינה עסקה מורכבת הכרוכה לרוב בניהול סיכונים ולקיחת התחייבות לתקופה ממושכת, וכן פעמים רבות תלויה במשתנים אשר אינם תלויים במבצע הפעולה כגון שיעור הריבית וכו'.
ולכן, על פי הוראות החוק, יש לנקוט במשנה זהירות כאשר נותן שירותים פיננסיים, בעל רישיון למתן אשראי, מתקשר עם קטין.
נותן שירות האשראי לא יוכל להתקשר בעסקה עם קטין, גם לא באמצעות הורה או אפוטרופוס של הקטין, אלא בנסיבות או בתנאים שנקבעו על ידי השר באישור ועדת הכנסת.
קטין לעניין זה בלבד יחשב גם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים.
חובת גילוי נאות:
מחובתו של נותן שירותים פיננסיים לחשוף בפני לקוח כל פרט מהותי בעניין שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו, בין היתר לגבי תוכן, היקף, תנאי ומחיר השירות. כמו כן אם ישנה אפשרות לביטול העסקה על נותן השירותים הפיננסיים לחשוף בפני הלקוח את האפשרות, כולל תנאי הביטול ודרכי הביטול.
על פי הוראות החוק, השר יכול לקבוע חובות לעניין זה לנותני שירותים פיננסיים על מנת להבטיח את קיום הגילוי הנאות כלפי הלקוחות. בין השאר, חובות אלו חלות על נותני שירותים פיננסיים:
· החובה לציין פרטים מסוימים בכל פרסום של נותני השירותים הפיננסיים בעניין השירותים אותם הם מספקים.
· החובה להפיק ללקוחות דוחות המפרטים את השירותים הניתנים להם על ידי נותן השירותים הפיננסיים, ולעשות זאת במועדים קבועים.