צו איסור הלבנת הון לנותני שירותי מטבע

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014  מגדיר מונחים המשמשים את נותני שירותי המטבע באופן יום-יומי, ליצירת שפה משותפת המותאמת להוראות צו נותני שירותי מטבע והוראות חוק איסור הלבנת הון.

"אזור" – יהודה והשומרון או רצועת עזה.

"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, כולל בן משפחה של תושב חוץ או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של תושב חוץ.

• "תפקיד ציבורי בכיר" – ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור, גם אם תוארו שונה.

"מורשה חתימה" – מי שבעל חשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבונו.

"מספר זהות":

• ביחיד שהוא תושב ישראל – מספר תעודת הזהות הישראלית.
• ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע.
• יחיד תושב אזור – מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המנהל האזרחי.
• בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים.
• בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום הפנימי אצל נותן שירותי המטבע.
• במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – מספר הרישום שיקצה לו נותן שירותי המטבע;

"מען":

• ביחיד – מענו הרשום בתעודה מזהה/דרכון חוץ/תעודת מסע או מקום מגוריו בפועל. הפרטים צריכים לכלול: שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, ואצל תושב חוץ – גם שם המדינה.
• בתאגיד – מענו הרשום בתעודת הרישום או נסח עדכני מרשם החברות או מקום ניהול עסקיו בפועל בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל. הפרטים צריכים לכלול: שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, ובתאגיד שאינו רשום בישראל – גם שם המדינה.
• במוסד ציבורי ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – גם שם המדינה.

"מבקש שירות" – מי שמבקש פיזית את השירות מנותן שירותי המטבע, בין אם זה בעבור עצמו ובין אם בעבור אדם/ חברה אחר/ת.

"מקבל שירות" – מי שלמענו מבוצעת הפעולה מול נותן שירותי המטבע. לרבות ספק המבצע עסקה עם לקוח, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורו.

"מקבל שירות קבוע" – כל אחד מאלה:

• מקבל שירות שבוצעו בעבורו, במהלך ששת החודשים שקדמו לביצוע הפעולה, כמה פעולות, בהיקף מצטבר של 200,000 שקלים חדשים ומעלה או שהפעולה שהוא מבקש משלימה את סכום הפעולות שקדמו לה בפרק הזמן האמור ל– 200,000 שקלים חדשים ומעלה.
• מקבל שירות שמבקש מנותן שירותי המטבע שירות בסכום של 200,000 שקלים חדשים ומעלה.
• מקבל שירות שהודיע בכתב לנותן שירותי המטבע שהוא מעוניין להיות מקבל שירות קבוע.
• מקבל שירות שנותן שירותי מטבע הגדיר אותו כמקבל שירות קבוע והודיע לו על כך.
• מקבל שירות שמקבל שירותי מטבע מסוג ניכיון כקבוע בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
• כאשר תאגיד מחויב בנוהל "מקבל שירות קבוע" יירשם נושא משרה בתאגיד בפרטיו האישיים וגם כל מי שהתאגיד הודיע לנותן שירותי המטבע שהוא מורשה לפעול מטעמו.

"נושא משרה" –

בתאגיד: בעל השליטה או דירקטור, מנכ"ל, מנהל עסקים ראשי, משנה למנכ"ל, סמנכ"ל, מנהל אחר הכפוף ישירות למנכ"ל, מנהל סניף בתאגיד, מורשה חתימה בחשבון של התאגיד. בעסק שאינו תאגיד: מנהל העסק, מנהל סניף וכל אדם אחר שמנהל, מארגן או מכוון את הפעילות בעסק או בסניף של העסק ומורשה חתימה בחשבון של העסק.

"פעולה" – פעולה בודדת.

"שם" –

• יחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי.
• תאגיד – שמו הרשום, ואם הוקם במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר.
• תאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ.
• מוסד ציבור – שמו כפי שמסר.

"תאגיד" –

• חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומאנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל.
• גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל.
• גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, רק אם הציג מסמך המעיד על היותו תאגיד.

מהות החובה

נותן שירותי מטבע לא ייתן שירותי מטבע ללא רישום, במקרים בהם קיימת חובת רישום.

חובת הרישום קיימת כאשר:

• פעולה המתבצעת במזומן בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (עד ליום 1.1.2017 יעמוד סכום זה על סך של 25,000 ש"ח).
• פעולה המתבצעת, לא במזומן, בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים.
• פעולה מול מדינה אסורה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים.

במקרה של העברה אלקטרונית מישראל לחו"ל או מחו"ל לארץ, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, יש לרשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את פרטי מקבל השירות ופרטי יוזם ההעברה.

במידה ומדובר במקבל שירות קבוע אשר בוצע לו תהליך של הכרת לקוח ונעשה לו תהליך של זיהוי לפחות פעם אחת בעבר אין צורך לרשום לו את פרטי הזיהוי.

מהות ההצהרה

בעת קבלת שירותי מטבע יצהיר "מבקש השירות" עבור מי מבוצעת הפעולה, האם בשביל עצמו או בשביל אחר.

לפני ביצוע פעולות החייבות דיווח  או בעת הגדרת מקבל שירות כ"מקבל שירות קבוע" יש לבקש ממקבל השירות למלא הצהרה בצירוף חתימה מקורית.

במידה ומבקש השירות אינו מקבל השירות יש למלא הצהרה כי הוא אינו מקבל השירות. להצהרה יש לצרף העתק כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות או החלטת הארגון המוסמך בתאגיד המאפשרת לאותו אדם לפעול בשמם.

במידה ומדובר במקבל שירות קבוע אשר בוצע לו תהליך של הכרת לקוח, חתם על הצהרת מקבל שירות קבוע ונעשה לו תהליך זיהוי פנים אל פנים, לפחות פעם אחת בעבר, אין צורך לבצע הצהרה בכל פעם מחדש.

במידה וחלו שינויים בפרטים של מקבל השירות או פרטי מבקש השירות או בהרשאה אשר ניתנה לו יש לבצע תהליך של הצהרה מחדש גם אם מדובר במקבל שירות קבוע.

מהות ההליך

נותן שירותי המטבע צריך להבטיח ולוודא כי האדם העומד מולו הוא אכן כפי שהציג את עצמו ובהתאם למסמכי הזיהוי הרשמיים שלו.

על נותן שירותי מטבע לזהות פנים אל פנים את מבקש השירות לפני מתן שירותי מטבע החייבים בדיווח וזאת על פי מסמכי הזיהוי.

הזיהוי יכול להתבצע גם ע"י כל אחד מאלה:

1. נציגו או שליחו של נותן שירותי המטבע;
2. נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
3. עורך דין בישראל;
4. זיהוי אחר שאישר לו הממונה.

לאחר ביצוע הליך הזיהוי ירשום נותן שירותי המטבע את פרטי מבקש השירות.

במידה ושירות המטבע אינו ניתן במקום השירות ומדובר במקבל שירות שאינו קבוע רשאי נותן שירות המטבע שלא לבצע זיהוי פנים אל פנים, אימות פרטים, דרישת מסמכים ודרישה לחתימת מקור בהצהרת מבקש השירות אך זאת רק אם אין מעורבות מדינה אסורה ושמתקיימים כל אלה:

1. נותן שירותי המטבע קיבל ממקבל השירות:

• העתקים של שני מסמכי זיהוי כאמור להלן: מסמך זיהוי הנושא תמונה, שם, מספר זיהוי, תאריך לידה ומען; ומסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות. אם אין מסמך הנושא תמונה ומספר זהות ניתן לקבל מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה.
• העתק של הצהרת מבקש השירות.

2. מקבל השירות הוא אחד מאלה:

• בעל חשבון בנק בישראל או מורשה חתימה בחשבון בנק כאמור .
• בעל כרטיס אשראי שהונפק בישראל.
• בעל חשבון בישראל אצל חבר בורסה או בנק הדואר.

3. מקבל השירות העביר לנותן שירותי המטבע פרטים מלאים של החשבון או כרטיס האשראי, וכן מכתב רשמי או תדפיס שמופיעים בו פרטי בעל החשבון, וכן פרטי החשבון או כרטיס האשראי, לפי העניין.

4. כל הפעולות שעשה נותן שירותי המטבע בעבור מקבל השירות נעשו ישירות מחשבון מסוג האמור בפסקה 2 או לחשבון כאמור בפסקה 2 של מקבל השירות, או מכרטיס אשראי כאמור בפסקה 2 או לכרטיס האשראי כאמור בפסקה 2 של מקבל השירות, שפרטיהם סופקו כאמור בפסקה ולא הועברו כספים לשם עשיית פעולות אלה בכל דרך אחרת.

במידה ומדובר במקבל שירות קבוע אשר בוצע לו תהליך של הכרת לקוח ונעשה לו תהליך של זיהוי לפחות פעם אחת בעבר אין צורך לבצע זיהוי פנים אל פנים בכל פעם מחדש.

מהות

נותן שירותי המטבע יבדוק מול הרשימה המרוכזת של  ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור וכן ארגון או אדם שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירותי מטבע, אם מצוי בה שם או מספר זהות של מבקש שירות או מקבל שירות, שחלה לגביו חובת זיהוי לפי סעיף 3 לצו. בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה; כמו כן יבדוק נותן שירותי המטבע אם שמותיהם של צדדים לפעולה, מצויים בה; לעניין זה, "פעולה" – כל אחת מאלה:

(א) העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל;

(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, לרבות
באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור;

(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לישראל, לרבות
באמצעות תשלום שיקים המשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה
כאמור.

על כל נותן שירותי מטבע לקבוע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק.

נותן שירותי מטבע ישמור את מסמכי הזיהוי וכל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה וכן מסמכים עיקריים ששימשו את נותן שירותי המטבע להכרת הלקוח.

נותן שירותי מטבע ישמור את כל פרטי הדיווח הנדרשים לפי סעיף 9 לצו ואת את מסמכי הפעולה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (עד ליום 1.1.2017 הסכום יעמוד ע"ס של 25,000 ש"ח), ולגבי פעולה של העברה אלקטרונית מישראל או אליה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים. שמירת מסמך פעולה יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת רק אם במסמך האמור אין רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו.

במאגר המידע, שהוקם לפי הצו, יש לשמור את כל פרטי הפעולות שביצע מקבל שירות קבוע על שמו.

נותן שירותי מטבע ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 7 לצו וממצאיה לתקופה של שבע שנים.

נותן שירותי מטבע ישמור את המסמכים כאמור במצורף ובאורח נגיש, לתקופה של שבע שנים מתום השנה שבה ניתן שירות המטבע.

נותן שירותי מטבע לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי–קיומו או תוכנו של דו"ח, דיווח או קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה. כמו כן אסור לתת לעיין במסמכים המעידים על כל אחד מאלה. כל זאת לכל גורם שאינו גורם מוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן שירותי המטבע, לממונה או למי שהוא הסמיך, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

• לגבי נותן שירותי המטבע :
  • שם
  • מספר זהות
  • מען
  • מספרי טלפון, עד שני מספרים
  • מספר פקסימילה
  • שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים
  • מספר רישומו של נותן שירותי המטבע במרשם כהגדרתו בסעיף 11 ב(ב) לחוק.
  • מספר הרישום של הסניף שבו ניתן שירות המטבע ומענו.

 

• לגבי הפעולה המדווחת :
  • תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל נותן שירותי המטבע
  • סכום הפעולה במטבע ישראלי
    • בפעולה במטבעות חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה
  • סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע
  • סוג השירות
  • בדיווח על קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, פרטי הזיהוי של המעורבים בפעולה, לרבות מספר הבנק, מספר הסניף, מספר החשבון במוסדות הפיננסיים המעורבים בפעולה, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים, סוג הנכסים הפיננסיים המעורבים בפעולה, וכן מטרת ההעברה, אם ידועה.
  • בדיווח על המרת מטבע, ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב, מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע, מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר:
    • לגבי ניכיון שיקים – מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדוח כל פרטי השיק שניתן כתמורה.
    • לגבי ניכיון שטרי חליפין ושטרי חוב – פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדוח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו.
    • לגבי המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת כנגד שיק – מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדוח כל פרטי השיק שניתן כתמורה.
    • לגבי מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע – סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם הפעולה; אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים – גם את מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדוח כל פרטי השיק שניתן כתמורה. אם הפעולה נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב – גם את פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדוח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו.
    • לגבי מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר – סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם הפעולה; אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים – גם את מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדוח כל פרטי השיק שניתן כתמורה. אם הפעולה נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב – גם את פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדוח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו. כמו כן יש לכלול את פרטי הזיהוי של הנמחה והממחה, כמפורט להלן: 1) פרטי הנמחה – שם, מספר זהות, מען, מספרי טלפון, מעמד הלקוח, מדינת הנפקת מסמך הזיהוי, ביחיד – תאריך לידה ומין, בתאגיד – תאריך ההתאגדות; 2) פרטי הממחה – שם, מספר זהות, מען, ביחיד – תאריך לידה ומין, בתאגיד – תאריך ההתאגדות.
  • בדיווח על ניכיון שיקים בסכום שמעל 50,000 ש"ח – פרטי הסולק – שם ומספר זהות או מספר רישום של התאגיד. פרטי הספק – שם, מספר זהות, מען; ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך ההתאגדות; פרטי כרטיס החיוב – סוג כרטיס החיוב, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס בתאגיד בנקאי, אם ידועים. פרטי הפעולה שבוצעה אצל הספק בכרטיס החיוב: סכום הפעולה, מועד ביצוע הפעולה, מספר הפעולה, סוג הפעולה (תשלומים/רגילה), המטבע שבו בוצעה הפעולה; במידה וניתן השירות באמצעות העברה בנקאית: ייכללו בדיווח פרטי החשבון שההעברה נעשית אליו (מספר חשבון, שם חשבון, תאריך פתיחת חשבון, אם ידוע לו, כתובת למשלוח דואר), פרטי זיהוי של בעל החשבון (שם, מספר זהות, מען, תאריך לידה, ומין או תאריך התאגדות), פרטי המוסד הפיננסי שאליו מבוצעת ההעברה (שם המוסד הפיננסי, מספר בנק, מספר הסניף, מען); ניתן השירות באמצעות שיק: ייכללו כל פרטי השיק שניתן כתמורה, לרבות שם האדם שלפקודתו נמשך השיק.
  • במקרה של פעולה הנחזית כבלתי רגילה יש לציין את סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה.

• לגבי מבקש השירות ומקבל השירות –
  • שם
  • מספר זהות
  • מען
  • מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים.
  • ביחיד – תאריך לידה; בתאגיד – תאריך ההתאגדות.
  • ביחיד – מין.
  • מעמד הלקוח (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ).
  • מדינת הנפקת מסמך הזיהוי.

• את מסמך הזיהוי (צילום תעודת זהות או תעודת עולה עד 30 יום מיום הנפקתה או דרכון ישראלי תקף או רישיון נהיגה תקף הכולל תמונת בעל הרישיון) יש לאמת באמצעות מסמך נוסף. המסמך הנוסף יהיה אחד מאלה (הרשימה מסודרת לפי סדר עדיפויות):
  • מבקש שירות – אזרח או תושב ישראל:
    • מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות.

  ובהעדרו-

  • מסמך הנושא שם וכתובת.
  • מסמך הנושא שם ותאריך לידה.
  • מסמך הנושא מספר זהות וכתובת.
  • מסמך הנושא מספר זהות ותאריך לידה.

  ובהעדרו-

  • כרטיס אשראי.
  • מבקש שירות – תושב חוץ: (מסמך הזיהוי הינו דרכון זר או תעודת מסע)
    • מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות.

  ובהעדרו-

  • מסמך הנושא שם וכתובת.
  • מסמך הנושא שם ותאריך לידה.
  • מסמך הנושא מספר זהות וכתובת.
  • מסמך הנושא מספר זהות ותאריך לידה.

  ובהעדרו-

  • כרטיס אשראי.
  • מבקש שירות – תושב האזור:
    • ניתן לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהונפק על ידי המנהל האזרחי.
    • במקרה כזה ישווה נותן שירותי המטבע את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כמו של תושב חוץ או יאמת את פרטי הזיהוי עם תעודה רשמית המונפקת על ידי משרד הפנים, וישמור תיעוד של בדיקה זו.
  • מקבל שירות – תאגיד:
    • תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך התאגדותו. נותן שירותי המטבע ישמור את אחד המסמכים האלו:
      • העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד.
      • אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך התאגדותו.
      • נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות.
  • מקבל שירות – תאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו:
    • אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות. נותן שירותי המטבע יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם.
  • מבקש/מקבל שירות – נותן שירותי מטבע:
  • העתק תעודת נותן שירותי מטבע עדכנית או אימות פרטים מול רשימת נותני שירותי מטבע שפורסמה באתר משרד האוצר.

לקוחות, לרבות מי שאינו מקבל שירות קבוע, יחשבו כלקוחות בסיכון גבוה בהתאם למאפיינים הבאים : 

• איש ציבור זר
• תושב חוץ שאין לו זיקה לישראל
• לקוח ממדינות הנחשבות בסיכון גבוה, כמפורט בתוספת הראשונה
• כל מי שמבצע פעילות מול מדינות טרור (כמפורט בתוספת הראשונה)
• לקוח הנחשד כנותן שירותי מטבע שאינו רשום במשרד האוצר
• לקוח שלגביו חלה חובת הדיווח בגין פעולות בלתי רגילות (לפי סעיף 8 (ב) לצו)
• לקוח המעלה חשד אצל נותן שירותי מטבע בדבר זיקתו לגורמים עבריינים

פעולות עבור לקוחות אלו, הנחשבים כלקוחות בסיכון גבוה, יבוצעו אך ורק לאחר שאושרו על ידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן שירותי המטבע.

במידה ומדובר בלקוח שהינו מקבל שירות קבוע, יכול האחראי לשקול אם להתנות את המשך מתן השירות על ידי ביטול הקלות של מקבל השירות הקבוע.