

ת.א. 41885-00-16 משה בן יעקב נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
"קביעה על פיה למוסד בנקאי אין חובה לגלות את הטעמים להחלטתו לסרב לפתוח חשבון בנק ללקוח, וכי על בית המשפט לקבל את הדברים, כאמת צרופה- אין בלתי לה, אך בשל טענת חיסיון- משמעותה בפועל איון שיקול הדעת של בית המשפט."
השאלה שעמדה בפתחו של בית המשפט בפרשה זו לא הייתה האם מוטלת על הבנק חובה לגילוי המידע או הנתונים שברשותו, אלא מה היא המשמעות או ההשלכות האפשריות הנובעות מהחלטת הבנק שלא לגלות מידע.
פרשה זו נדונה בפני בית המשפט ביום 13.12.16 ועיקר המחלוקת סביב סירובו של הבנק לפתיחת חשבון נותן שירותי מטבע מבלי לתת נימוקים להחלטתו.
השופטת קבעה כי נטל ההוכחה כי מדובר בסירוב סביר מוטל על הבנק, ברמה פחותה ממאזן ההסתברות. וכן כי על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות. אולם, אין זה אומר שהחלטת הבנק חסינה מפני ביקורת.
בית המשפט קבע כי במקרה בו הבנק אינו מציג את הטעמים, הראיות או הנתונים אשר שימשו בסיס להחלטתו שלא לפתוח חשבון, לא ניתן לקבוע כי מדובר בהחלטה סבירה.
עוד קבע בית המשפט כי ככל שהמידע לא יוצג על ידי הבנק בתוך 30 ימים, ייחשב הבנק כמי שלא עמד בנטל ההוכחה כי מדובר בהחלטה סבירה.