ביום 4.12.2017 עברה בקריאה שלישית הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2017. התיקונים נועדו לשפר את המאבק בהלבנת ההון ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים.
להלן עיקרי התיקונים לחוק:
-
הרחבת המונח "כספים" כך שיכלול מגוון של אמצעי תשלום סחירים, כגון: המחאות מוסבות, מניות למוכ"ז, כרטיסים משולמים מראש (Pre-paid) וכיו"ב. ההגדרה רלבנטית לחובות הדיווח במעברי גבול, וכן להגדרת "רכוש" בחוק.
-
קביעת מדרג ענישה בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, כך שלגבי עבירה של עשיית פעולה ברכוש שאינו רכוש אסור, יוטל עונש של 5 שנות מאסר, בעוד שלגבי עבירה זו המבוצעת ברכוש אסור יוטל עונש של 10 שנות מאסר.
-
תיקון סעיף 4 לחוק (עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהרכוש הינו אסור) כך שיחול לגבי כלל סוגי הרכוש מסכום של 150,000 אלף ש"ח ומעלה, בין בפעולה אחת ובין במספר פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים. האבחנה בין סוגי הרכוש שהיו מפורטים בתוספת השנייה בוטלה.
-
תיקון התוספת הרביעית לחוק, כך שסכום הכספים החייב בדיווח במעברי הגבול, בכניסה לישראל וביציאה ממנה, הופחת לסכום של 50 אלף ש"ח. במעברים היבשתיים הוחל סף נמוך יותר של 12,000 ש"ח. כמו כן, בוטל החריג הקיים כיום בחוק לגבי עולים חדשים.
-
תיקון המונח "נהנה" בהתאם לדרישות ולסטנדרטים הבינלאומיים, כך שבמקרה שנהנה הוא תאגיד, יראו גם את בעל השליטה בו כנהנה.
-
הסמכת הממונה על נותני שירות עסקי להעביר מידע למשטרה אם יש בכך צורך לצורכי הליך פלילי.
-
הסמכת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, להעביר מידע לרשות ניירות ערך ולמח"ש לצרכי חקירה, וכן לרגולטורים לצורך הפעלת סמכויותיהם לגבי הגופים תחת פיקוחם.
-
הסמכת הממונים מכוח החוק לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי החוק על הגופים שעליהם הם ממונים. ההוראות יפורסמו באתר האינטרנט של הממונה.
החוק ייכנס לתוקפו עם פרסומו ברשומות.